‏הצגת רשומות עם תוויות מעצר מינהלי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מעצר מינהלי. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 באוגוסט 2016

באישור ביהמ"ש: שובת רעב מזה 58 ימים יישאר כבול למיטה


להלן קישור לכתבה המקורית

מאת  | 

באופן תקדימי קבע בית המשפט שהעציר המנהלי בלאל כאיד גם לא יוכל לפגוש רופא מטעמו. השופט משניות האשים את "רופאים לזכויות אדם" בכך שעתרו בחוסר תום לב. הארגון: זה צמצום המרחב הדמוקרטי, נערער לעליון


בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה אמש (חמישי) שתי עתירות של העציר המנהלי שובת הרעב בלאל כאיד, וקבע כי העציר יישאר כבול למיטתו בבית החולים, ולא יזכה לפגוש רופא מטעמו. כמו כן האשים בית המשפט את ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א), המייצג את כאיד, בכך שהוא עתר בחוסר תום לב. בארגון אומרים שיעתרו נגד ההחלטה, ובמיוחד נגד החלק התקדימי ששולל את הזכות להיוועצות של רופא מטעם העציר, לבית המשפט העליון.
בלאל כאיד, תושב אזור שכם, ישב במאסר 14 וחצי שנים בגין שני נסיונות לגרימת מוות בירי. ביוני האחרון, ביום שחרורו המתוכנן, קיבל כאיד צו מעצר מנהלי לשישה חודשים נוספים בכלא ללא משפט, בטענה שהוא עדיין חבר בחזית העממית לשחרור פלסטין, וששחרורו עדיין מהווה סכנה מיידית לבטחון האזור. את הצו ניתן להאריך עוד יותר ללא הגבלת זמן וללא משפט. נגד צו זה הוא שובת רעב כבר 58 ימים נכון להיום, וב-17 ביולי הוא אושפז בבית החולים ברזילי באשקלון בשל הדרדרות במצבו הרפואי.
מאז שהועבר לברזילי ולמרות מצבו הגופני הירוד כבול העציר למיטתו בידיו וברגליו, בנוסף לקיומו של צוות אבטחה של שב"ס סביבו. בנוסף, כאיד ביקש לממש את זכותו להיוועץ עם רופא עצמאי מטעמו, וסורב על ידי שב"ס. נגד שתי סוגיות אלה עתר כאיד באמצעות רל"א לבית המשפט, וכאמור אתמול נדחה.


"מניע זר"
בהחלטתו מאשר השופט המחוזי אהרון משניות את החלטת שב"ס להמשיך בכבילתו של כאיד למיטתו, ומקבל את עמדת שב"ס שמכיוון שהוא מוחזק בקומת הקרקע בחדר עם חלון לא מסורג יש חשש שינסה לברוח או שאחרים ינסו להבריח אותו מהמעצר, או שיתקוף את אחד הסוהרים או אנשי הצוות הרפואי. כדי לבסס את מסוכנותו של העציר מתבסס בית המשפט שוב על הדוחות החסויים שעל בסיסם הוצא צו המעצר המנהלי – דוחות מודיעיניים שהעציר ועורכי דינו לא יודעים את תוכנם ולא יכולים להתגונן בפניהם, והם בדיוק חלק מהסיבה לשביתת הרעב מלכתחילה.
בחלק שעוסק בזכות העציר לפגישה עם רופא מטעמו עוסק השופט משניות פחות בזכות עצמה ויותר בשאלת איכות הטיפול שמקבל בלאל כאיד. הוא מציין את מקצועיותם של רופאי שב"ס, את העובדה שבבית החולים ברזילי מטפלים בו בכירי הרופאים, שאף צברו נסיון בשביתות רעב קודמות, וכן את ביקוריהם המזדמנים של אנשי הצלב האדום. לפי פסק הדין, די בכל אלה כדי לוודא שהעציר מטופל היטב, גם אם הוא מעוניין בחוות דעת נוספת.
בהקשר זה תוקף השופט משניות את כאיד ורל"א וכותב כי "קשה להשתחרר מן הרושם כי ביסוד העתירה לא עומדת דאגה כנה ואמתית לבריאותו של העותר, אלא מניע זר שאינו ראוי לסעדו של בית המשפט… באתי לכלל המסקנה כי הבקשה לביקור רופא פרטי… לא באה בתום לב ומתוך שיקולים בריאותיים". עם זאת, השופט לא מפרט אילו מניעים זרים אחרים אולי מפעילים את הארגון.

"כבר בדיון בבית המשפט שב"ס רמז כל הזמן שרל"א מונע ממניעים שלא לטובתו של העותר, לא דואגת למצבו הרפואי אלא שיש לה מניעים אחרים", מספרת אמאני דעייף, מנהלת מחלקת כלואים בארגון. "הם לא פירטו, ואנחנו לא התייחסנו אל הטענות האלה כי הן מופרכות ואין בהן כלום שמצדיק את הכבילה או מניעת הפגישה עם הרופא, אבל להפתעתנו השופט עצמו אימץ את האמירה הזאת שהארגון מונע ממניעים אחרים, לא ראויים.
"עמותת רופאים לזכויות אדם נאבקת כבר שנים ארוכות לצד שובתי רעב, וזו הפעם הראשונה שבית משפט בצורה כזאת מערער על עצם הלגיטימיות שלנו להגן על זכויות אסירים. אם מדברים על צמצום המרחב הדמוקרטי – זה יושב על הרצף הזה".
מדרדרים משביתה לשביתה
"צריך להדגיש שלא אנחנו ולא בלאל לא ערערנו לרגע על המקצועיות של הרופאים [של שב"ס ובברזילי, ח.מ.], אלא רק הדגשנו את הזכות החוקית להתייעץ עם רופא מטעמו", מוסיפה דעייף. "זו גם הפעם הראשונה שאומרים שכניסת רופא מטעם הצלב האדום מייתרת כניסה של רופא מטעם העציר. לצלב האדום אסור ללכת לערכאות משפטיות או לפרסם ברבים אם יש הפרה של זכויות החולה. גם הצלב האדום אומר בעצמו שהוא לא מהווה תחליף לפגישה עם רופא מטעם העציר".
"בכל שביתת רעב אנו רואים כיצד המדינה על כלל מערכותיה נוגסת יותר ויותר בזכויות בסיסיות של שובתי הרעב שהינם עצירים מנהליים שלעתים אינם יודעים אפילו על מה נעצרו", מוסיפה עו"ד עולא שתיוי מרופאים לזכויות אדם, ומוסיפה שמצבו הרפואי של בלאל כאיד כיום כלל לא מאפשר לו לתפקד, וודאי שלא לברוח כשהוא תחת שמירה. "הטיעונים האבסורדיים לכבילה חושפים את האמת הפשוטה, כי מטרת שב"ס בכבילתו של בלאל, היא לשבור את רוחו של שובת הרעב וביהמ"ש, לצערנו, בחר לשתף פעולה עם הפיכת הרפואה לכלי במשחק הזה".
כאמור, ברל"א אומרים שיגישו ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון.
בימים אלה שובתים רעב עוד עשרות עצירים מנהליים ואסירים פלסטינים בבתי הכלא, רבים מהם בסולידריות עם בלאל כאיד. ישראל מחזיקה כיום במאות עצירים מנהליים בבתי הכלא, ובהם בין היתר ליצן שעובד עם ילדים בעלי מוגבלויות, ועיתונאי החבר במזכירות ארגון העיתונאים הפלסטיני.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+


יום שבת, 30 ביולי 2016

התאומות של חסן כראג'ה יוולדו כשאביהן בכלא ללא משפט

להלן קישור למאמר המקורי


אהבתם של חסן ות'מינה התגברה על החומות, המחסומים והחוקים שמנסים להפריד בין פלסטינים משני צדי הגבול. אבל אז בא צו המעצר המנהלי


כותב אורח: אמג'ד שביטה
תכירו: חסן כראג׳ה. צעיר פלסטיני מכפר ספה, אחד הכפרים הפלסטינים המנותקים מהעולם על ידי כביש האפרטהייד 443. חסן הלך לפני כשנתיים בעקבות ליבו השובב, שלא היסס לחצות את הכביש ולקפוץ מעל חומת ההפרדה (גבוהה גבוהה, אך אינה בלתי סופית), כדי לחזר אחרי ת'מינה, צעירה מקסימה, שאמנם נולדה וגרה בצד השני של הגדר, אך גם היא משתייכת לאותו עם של חסן ומדברת באותה שפה שלו. זאת ועוד: שניהם גדלו בילודתם על אותם משחקים, דקלמו את אותם השירים והתחברו אל אותם צמחי בר.
חסן ות'מינה התחתנו בחורף האחרון, מבלי לבקש מפקיד צבאי אפור תעודת כשרות לאהבתם הססגונית. הוראות השעה החשוכות, האוסרות על איחוד משפחות, מונעות מחסן (ועל מאות צעירות וצעירים פלסטינים מהשטחים הכבושים המתחתנים עם אזרחיות ואזרחי ישראל) לקבל אזרחות או אפילו היתר שהייה בישראל כדי לחיות ביחד עם שותפתו לחיים. לפי הוראה זו הוא לא יכול להיכנס לישראל, לסייר באום אלפחם, עירה של ת׳מינה, או לבקר אצל משפחתה. השניים לא יכולים לנסוע לחו״ל ביחד. אפילו לא לחוף הים. לעולם. הוא, כמו רוב הצעירים בגילו, כלוא בתוך הגדה. והיא? היא נאלצה לעזוב את הכל ולהצטרף אליו, לכלא הגדול מאחורי החומה.
חסן כראג׳ה (באדיבות המשפחה)
לך תוכיח שאתה לא בחזית העממית. ובעצם, מה רע בלהיות בחזית העממית? חסן כראג׳ה (באדיבות המשפחה)
ולמרות הכל, עברו עליהם עד לאחרונה ימים מהנים, ובסתיו הקרוב ייולדו להם שתי תאומות, ששניהם מחכים להן בכליון עיניים. אך במקביל החומה לא שכחה להם את זלזולם הגס בה, והנה מחסום צבאי אחד ניצל, בשבוע שעבר, את היתקלותו הארעית בחסן כדי לנקום בו. "ג'יב אלהויה", אמר המחסום. "אה, כראג׳ה? אתה זה שצפצפת ביחד עם אשתך על חברתי לחיים, החומה? יאללה יאללה בוא איתי". לאן? "למעצר מנהלי", ענתה מדינת החוק.
כן, המעצר של חסן כראג׳ה לא נועד להענישו על מעשה בלתי חוקי שעשה, אלא שזהו מעצר מניעתי שתכליתו למנוע ממנו לעבור בעתיד על החוק. וכך, בלי הקדמות, חסן מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, החל מעכשיו ולמשך שישה חודשים, מבלי להיות חשוד בשום דבר, מבלי שהיה מבוקש, מבלי להיות מעורב בשום מאורע חריג והכי הזוי – מבלי להישפט. בדובר צה"ל אומרים לשיחה מקומית שחסן נעצר "בגין פעילותו בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין אשר על פי מידע מודיעיני חסוי יוצרת סיכון בטחוני ממשי וחמור". אבל לחסן אין הזדמנות לראות ראיות כלשהן, להתגונן, לטעון לחפותו. אגב, האם זה לא אבסורדי להוכיח חפות מחברות בארגון פוליטי לגיטימי, המהווה מרכיב מרכזי באש״ף וזוכה לתמיכה המונית בקרב העם הפלסטיני?
כך או כך, מתישהו במהלך ששת החודשים הקרובים בנותיו יפקחו את עיניהן לראשונה, מבלי שיזכו לחיבוק מאבא. חצי נחמה: הן קטנות מדי, הן בטח לא יזכרו את החוויה הקשה הזו. אבל חסן יזכור גם יזכור.
וחסן אינו לבד. המונח הכללי "מעצר מנהלי" מטשטש את פניהם ומסתיר את סיפוריהם של בני אדם שנתלשים בקלות בלתי נסבלת מחיקי משפחותיהם ומשגרות חייהם. לפי נתוניםשפרסמה עמירה הס אתמול (שלישי) בעיתון "הארץ", כיום יושבים בכלא הישראלי 651 עצירים מנהליים, וביניהם בילאל כאיד, שישב בכלא כאסיר 14 וחצי שנים וביום שחרורו הועבר למעצר מנהלי ועכשיו הוא שובת רעב, העיתונאי הפלסטיני עומר נזאל, הליצן שעובד עם ילדים הזקוקים לחינוך מיוחד, מוחמד אבו סח'א, וכן שבעה קטינים.
חסן כראג׳ה הוא חבר יקר. הוא אדם חזק. אני מכיר אותו. אני בוטח בו. הוא ישתחרר. הוא יתגבר. הוא ייצא מזה, ועוד יחזור למקומו הטבעי בקרב בני עמו המובילים מאבק לגיטימי ומבורך נגד המשך הכיבוש. ומי יישאר תקוע בבוץ הזה? החברה ששותקת ומשלימה עם הכיבוש הנפשע הנעשה בשמה. החברה הישראלית היא שתיאלץ להתמודד עם מצב שבו בנותיו של חסן לכשיגדלו ימצאו יום אחד תמונות חגיגיות מיום לידתן, שיעוררו את תהייתן: אבא, איפה היית כשבכינו בפעם הראשונה?
אמג'ד שביטה הוא איש תקשרת ופעיל פוליטי וחברתי

יום שבת, 7 במאי 2016

פרופסור שעבד עם נאס"א יושב במעצר מנהלי בגלל "הסתה ברשתות חברתיות"

להלן קישור למאמר המקורי

פרופסור שעבד עם נאס"א יושב במעצר מנהלי בגלל "הסתה ברשתות חברתיות"

מאת  | 

האסטרו-פיזיקאי עימאד ברגותי, שמלמד באוניברסיטת אל-קודס, נעצר לפני שבועיים ומוחזק ללא משפט. מדענים בעולם קוראים לאיחוד האירופי להתנות את היחסים המדעיים עם ישראל בשחרורו

שלושה מדענים בעלי שם, מצרפת, בריטניה ובלגיה פנו שלשום (רביעי) לקרלוס מואדס, הנציב למחקר מדע וחדשנות של האיחוד האירופי, וקראו לו להתערב למען שחרורו של המדען הנודע עימאד ברגותי, שנעצר בידי ישראל בצו מנהלי.
"אנו קוראים לך להפגין את המחויבות שלך לצדק על ידי התעקשות כי ישראל תמלא אחר התחייבויותיה לאיחוד האירופי על פי ההסכמים ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותך כדי לוודא שישראל מכבדת התחייבויות אלו", כתבו השלושה, ששלחו את המכתב גם לבכירים נוספים באיחוד האירופי, ביניהם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, לנציגי שגרירויות שונות ולאנשי הקהילה המדעית ברחבי העולם.
ילדים, עיתונאיםליצן ועכשיו גם מדען – כולם פלסטינים כמובן – יושבים בכלא הישראלי ללא אישום וללא משפט. בסוף אפריל עצרה ישראל את עימאד ברגותי, פרופסור בעל שם עולמי לאסטרו-פיסיקה מאוניברסיטת אל-קודס, שעבד בעבר גם בפרויקטים של נאס"א, במחסום צבאי באזור נבי סלאח. שמונה ימים מאוחר יותר הוא נשלח לשלושה חודשי מעצר מנהלי, מבלי שהוצגו בפניו עד עכשיו כתב אישום או הוכחות למעשים המצדיקים מאסר.
זו לא הפעם הראשונה בה מושם פרופ' ברגותי במעצר מנהלי. בדצמבר 2014 עצר הצבא את ברגותי כשביקש לחצות את הגבול לירדן כדי להשתתף בפגישה של האגודה הערבית לאסטרונומיה ומדעי החלל שהתקיימה באיחוד האמירויות. גם אז הוצא נגדו צו מעצר מנהלי, וכמו מאות פלסטינים אחרים בכל רגע נתון, הוא נכלא בלי לדעת מהם האישומים או הראיות נגדו. בעקבות לחץ בינלאומי של ארגוני זכויות אדם התעוררה אז הקהילה האקדמית בעולם והפעילה לחץ כבד על ישראל לשחררו. ואכן, 47 ימים לאחר שנעצר, בצעד לא שגרתי, שוחרר ברגותי ממעצרו המנהלי בעקבות ערעור שהוגש בעניינו, והוא שב לעבודתו ולמשפחתו.
מחברי הפניה השבוע הדגישו כי לישראל יש גישה לתוכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי כאילו הייתה חברה באיחוד – גישה שישראל מנצלת במלואה. אולם, מזכירים השלושה, השתתפות בתוכניות אלו כפופה לעמידה בתנאים שונים הקשורים בכיבוד של זכויות יסוד. כך למשל מציינים השלושה כי סעיף 2 בהסכם שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד קובע כי "היחסים בין הצדדים חייבים להיות מושתתים על כיבוד זכויות אדם ועקרונות הדמוקרטיה המנחים את מדיניות הפנים והחוץ". המעצר האחרון של ברגותי, כך הם טוענים, מהווה הפרה חמורה של רוח ההסכם, ולכן על האיחוד לעשות שימוש בסמכותו כדי לוודא שהרשויות בישראל משחררות אותו ממעצרו.
המדענים החתומים על המכתב – המתמטיקאי הצרפתי ממוצא נורבגי פרופסור איוון אקלנד, פרופסור אמריטוס ג'ונתן רוזנהד מלונדון סקול אוף אקונומיקס, פרופסור הרמן דה ליי מאוניברסיטת גנט בבלגיה – הם פעילים מוכרים בארגונים הפועלים למען זכויות הפלסטינים.
"מידע חסוי"
בראיונות לאחר מעצרו המנהלי הקודם טעןברגותי כי נעצר בשל התנגדותו לכיבוש ובגלל שנראה בתמונה בפייסבוק כשהוא לבוש צעיף ירוק של חמאס בעצרת של התנועה. באוגוסט 2014, בעיצומה של המתקפה הישראלית בעזה והלחימה מול חמאס, צולם ברגותי כשהוא מדבר בעצרת של חמאס שנערכה במרכז העיר רמאללה וקורא לפלסטינים בשטחי הגדה המערבית "לאחוז בנשק ולהגן על בתיהם".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "על פי מידע מודיעיני חסוי שהוצג לבית המשפט, עימאד ברגותי הוא פעיל חמאס, המעורב בפעילות נגד ביטחון האזור ומעורב גם בהסתה ברשתות החברתיות. מעצרו המנהלי נעשה בהתאם לדין וכאמצעי אחרון מאחר שלא נמצאה אפשרות אחרת לנטרול הסכנה הנשקפת ממנו".
אי אפשר שלא לתמוה על התשובה הזאת. אם ברגותי פרסם פוסטים מסיתים ברשתות החברתיות – הרי שאפשר להעמיד אותו למשפט על כך, כמו שנעשה לאינספור צעירים פלסטינים או למשוררת דארין טאטור. אבל הצבא בחר שלא להציג את החומרים בפני בית המשפט ולאפשר לברגותי להתמודד עמם. מעניין למה.
כלא עופר, צילום מבחוץ. (יותם רונן/ אקטיבסטילס)
כלא עופר, צילום מבחוץ. (יותם רונן/ אקטיבסטילס)