להלן קישור לכתבה המקורית
מאת חגי מטר |
באופן תקדימי קבע בית המשפט שהעציר המנהלי בלאל כאיד גם לא יוכל לפגוש רופא מטעמו. השופט משניות האשים את "רופאים לזכויות אדם" בכך שעתרו בחוסר תום לב. הארגון: זה צמצום המרחב הדמוקרטי, נערער לעליון
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה אמש (חמישי) שתי עתירות של העציר המנהלי שובת הרעב בלאל כאיד, וקבע כי העציר יישאר כבול למיטתו בבית החולים, ולא יזכה לפגוש רופא מטעמו. כמו כן האשים בית המשפט את ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א), המייצג את כאיד, בכך שהוא עתר בחוסר תום לב. בארגון אומרים שיעתרו נגד ההחלטה, ובמיוחד נגד החלק התקדימי ששולל את הזכות להיוועצות של רופא מטעם העציר, לבית המשפט העליון.
בלאל כאיד, תושב אזור שכם, ישב במאסר 14 וחצי שנים בגין שני נסיונות לגרימת מוות בירי. ביוני האחרון, ביום שחרורו המתוכנן, קיבל כאיד צו מעצר מנהלי לשישה חודשים נוספים בכלא ללא משפט, בטענה שהוא עדיין חבר בחזית העממית לשחרור פלסטין, וששחרורו עדיין מהווה סכנה מיידית לבטחון האזור. את הצו ניתן להאריך עוד יותר ללא הגבלת זמן וללא משפט. נגד צו זה הוא שובת רעב כבר 58 ימים נכון להיום, וב-17 ביולי הוא אושפז בבית החולים ברזילי באשקלון בשל הדרדרות במצבו הרפואי.
מאז שהועבר לברזילי ולמרות מצבו הגופני הירוד כבול העציר למיטתו בידיו וברגליו, בנוסף לקיומו של צוות אבטחה של שב"ס סביבו. בנוסף, כאיד ביקש לממש את זכותו להיוועץ עם רופא עצמאי מטעמו, וסורב על ידי שב"ס. נגד שתי סוגיות אלה עתר כאיד באמצעות רל"א לבית המשפט, וכאמור אתמול נדחה.
"מניע זר"
בהחלטתו מאשר השופט המחוזי אהרון משניות את החלטת שב"ס להמשיך בכבילתו של כאיד למיטתו, ומקבל את עמדת שב"ס שמכיוון שהוא מוחזק בקומת הקרקע בחדר עם חלון לא מסורג יש חשש שינסה לברוח או שאחרים ינסו להבריח אותו מהמעצר, או שיתקוף את אחד הסוהרים או אנשי הצוות הרפואי. כדי לבסס את מסוכנותו של העציר מתבסס בית המשפט שוב על הדוחות החסויים שעל בסיסם הוצא צו המעצר המנהלי – דוחות מודיעיניים שהעציר ועורכי דינו לא יודעים את תוכנם ולא יכולים להתגונן בפניהם, והם בדיוק חלק מהסיבה לשביתת הרעב מלכתחילה.
בחלק שעוסק בזכות העציר לפגישה עם רופא מטעמו עוסק השופט משניות פחות בזכות עצמה ויותר בשאלת איכות הטיפול שמקבל בלאל כאיד. הוא מציין את מקצועיותם של רופאי שב"ס, את העובדה שבבית החולים ברזילי מטפלים בו בכירי הרופאים, שאף צברו נסיון בשביתות רעב קודמות, וכן את ביקוריהם המזדמנים של אנשי הצלב האדום. לפי פסק הדין, די בכל אלה כדי לוודא שהעציר מטופל היטב, גם אם הוא מעוניין בחוות דעת נוספת.
בהקשר זה תוקף השופט משניות את כאיד ורל"א וכותב כי "קשה להשתחרר מן הרושם כי ביסוד העתירה לא עומדת דאגה כנה ואמתית לבריאותו של העותר, אלא מניע זר שאינו ראוי לסעדו של בית המשפט… באתי לכלל המסקנה כי הבקשה לביקור רופא פרטי… לא באה בתום לב ומתוך שיקולים בריאותיים". עם זאת, השופט לא מפרט אילו מניעים זרים אחרים אולי מפעילים את הארגון.
"כבר בדיון בבית המשפט שב"ס רמז כל הזמן שרל"א מונע ממניעים שלא לטובתו של העותר, לא דואגת למצבו הרפואי אלא שיש לה מניעים אחרים", מספרת אמאני דעייף, מנהלת מחלקת כלואים בארגון. "הם לא פירטו, ואנחנו לא התייחסנו אל הטענות האלה כי הן מופרכות ואין בהן כלום שמצדיק את הכבילה או מניעת הפגישה עם הרופא, אבל להפתעתנו השופט עצמו אימץ את האמירה הזאת שהארגון מונע ממניעים אחרים, לא ראויים.
"עמותת רופאים לזכויות אדם נאבקת כבר שנים ארוכות לצד שובתי רעב, וזו הפעם הראשונה שבית משפט בצורה כזאת מערער על עצם הלגיטימיות שלנו להגן על זכויות אסירים. אם מדברים על צמצום המרחב הדמוקרטי – זה יושב על הרצף הזה".
מדרדרים משביתה לשביתה
"צריך להדגיש שלא אנחנו ולא בלאל לא ערערנו לרגע על המקצועיות של הרופאים [של שב"ס ובברזילי, ח.מ.], אלא רק הדגשנו את הזכות החוקית להתייעץ עם רופא מטעמו", מוסיפה דעייף. "זו גם הפעם הראשונה שאומרים שכניסת רופא מטעם הצלב האדום מייתרת כניסה של רופא מטעם העציר. לצלב האדום אסור ללכת לערכאות משפטיות או לפרסם ברבים אם יש הפרה של זכויות החולה. גם הצלב האדום אומר בעצמו שהוא לא מהווה תחליף לפגישה עם רופא מטעם העציר".
"בכל שביתת רעב אנו רואים כיצד המדינה על כלל מערכותיה נוגסת יותר ויותר בזכויות בסיסיות של שובתי הרעב שהינם עצירים מנהליים שלעתים אינם יודעים אפילו על מה נעצרו", מוסיפה עו"ד עולא שתיוי מרופאים לזכויות אדם, ומוסיפה שמצבו הרפואי של בלאל כאיד כיום כלל לא מאפשר לו לתפקד, וודאי שלא לברוח כשהוא תחת שמירה. "הטיעונים האבסורדיים לכבילה חושפים את האמת הפשוטה, כי מטרת שב"ס בכבילתו של בלאל, היא לשבור את רוחו של שובת הרעב וביהמ"ש, לצערנו, בחר לשתף פעולה עם הפיכת הרפואה לכלי במשחק הזה".
כאמור, ברל"א אומרים שיגישו ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון.
בימים אלה שובתים רעב עוד עשרות עצירים מנהליים ואסירים פלסטינים בבתי הכלא, רבים מהם בסולידריות עם בלאל כאיד. ישראל מחזיקה כיום במאות עצירים מנהליים בבתי הכלא, ובהם בין היתר ליצן שעובד עם ילדים בעלי מוגבלויות, ועיתונאי החבר במזכירות ארגון העיתונאים הפלסטיני.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
